×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא יבמות מ״א.גמרא
;?!
אָ
הָךְ דְּאָזְלָא בַּהֲדַהּ לְבֵי דִינָא גְּזַרוּ בְּהוּ רַבָּנַן הַאי דְּלָא אָזְלָא בַּהֲדַהּ לְבֵי דִּינָא לָא גְּזַרוּ בְּהוּ רַבָּנַן.: מתני׳מַתְנִיתִין: אהַחוֹלֵץ לִיבִמְתּוֹ וְנָשָׂא אָחִיו אֶת אֲחוֹתָהּ וָמֵת חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת בוְכֵן הַמְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְנָשָׂא אָחִיו אֶת אֲחוֹתָהּ וָמֵת הֲרֵי זוֹ פְּטוּרָה. גשׁוֹמֶרֶת יָבָם שֶׁקִּידֵּשׁ אָחִיו אֶת אֲחוֹתָהּ מִשּׁוּם רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָא אָמְרוּ אוֹמְרִים לוֹ הַמְתֵּן עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה אָחִיךָ מַעֲשֶׂה. חָלַץ לָהּ אָחִיו אוֹ כְּנָסָהּ יִכְנוֹס אֶת אִשְׁתּוֹ מֵתָה הַיְּבָמָה יִכְנוֹס אֶת אִשְׁתּוֹ דמֵת יָבָם יוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ בְּגֵט וְאֵשֶׁת אָחִיו בַּחֲלִיצָה.: גמ׳גְּמָרָא: מַאי וְכֵן אֵימָא אֲבָל הַמְגָרֵשׁ. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ כָּאן שָׁנָה רַבִּי האֲחוֹת גְּרוּשָׁה מִדִּבְרֵי תוֹרָה ואֲחוֹת חֲלוּצָה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים.: שׁוֹמֶרֶת יָבָם שֶׁקִּידֵּשׁ וְכוּ׳.: אָמַר שְׁמוּאֵל הֲלָכָה כְּדִבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא. אִיבַּעְיָא לְהוּ מֵתָה אִשְׁתּוֹ מַהוּ בִּיבִמְתּוֹ רַב וְרַבִּי חֲנִינָא דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ זמֵתָה אִשְׁתּוֹ מוּתָּר בִּיבִמְתּוֹ שְׁמוּאֵל וְרַב אַסִּי דְאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ מֵתָה אִשְׁתּוֹ אָסוּר בִּיבִמְתּוֹ. אָמַר רָבָא מַאי טַעְמָא דְּרַב מִשּׁוּם דַּהֲוַאי יְבָמָה שֶׁהוּתְּרָה וְנֶאֶסְרָה וְחָזְרָה וְהוּתְּרָה תַּחְזוֹר לְהֶיתֵּירָהּ הָרִאשׁוֹן. מֵתִיב רַב הַמְנוּנָא ג׳שְׁלֹשָׁה אַחִין ב׳שְׁנַיִם נְשׂוּאִין ב׳שְׁתֵּי אֲחָיוֹת וְאֶחָד מוּפְנֶה מֵת אֶחָד מִבַּעֲלֵי אֲחָיוֹת וְעָשָׂה בָּהּ מוּפְנֶה מַאֲמָר וְאַחַר כָּךְ מֵת אָחִיו הַשֵּׁנִי. וְאַחַר כָּךְ מֵתָה אִשְׁתּוֹ אַחֲרָיו אוֹתָהּ יְבָמָה חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת. וְאַמַּאי תֶּיהְוֵי כִּיבָמָה שֶׁהוּתְּרָה וְנֶאֶסְרָה וְחָזְרָה וְהוּתְּרָה תַּחְזוֹר לְהֶיתֵּירָהּ הָרִאשׁוֹן. אִישְׁתִּיק לְבָתַר דִּנְפַק אֲמַר אַמַּאי לָא אֲמַרְתְּ לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר הִיא דְּאָמַר כֵּיוָן שֶׁעָמְדָה עָלָיו שָׁעָה אַחַת בְּאִיסּוּר נֶאֶסְרָה עָלָיו עוֹלָמִית. הֲדַר אֲמַר אֵימוֹר דא״רדְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר הֵיכָא דְּלָא חַזְיָא בִּשְׁעַת נְפִילָה אֲבָל הֵיכָא דְּחַזְיָא בִּשְׁעַת נְפִילָה מִי אָמַר. הֲדַר אֲמַר אִין וְהָתַנְיָא רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר מֵתָה יְבִמְתּוֹ מוּתָּר בְּאִשְׁתּוֹ מֵתָה אִשְׁתּוֹ אוֹתָהּ יְבָמָה חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת. לֵימָא שְׁמוּאֵל וְרַב אַסִּי דְּאָמְרִי כר׳כְּרַבִּי אֶלְעָזָר. אפי׳אֲפִילּוּ תֵּימָא כְּרַבָּנַן עַד כָּאן לָא קָמִיפַּלְגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר אֶלָּא מִשּׁוּם דְּמִנְּפִילָה וְאֵילָךְ לָא מִיתְּסַר עֲלַיְיהוּ אֲבָל הָכָא דְּאִיתְּסַר אֲפִילּוּ רַבָּנַן מוֹדוּ.: מתני׳מַתְנִיתִין: חהַיְּבָמָה לֹא תַּחֲלוֹץ וְלֹא תִּתְיַיבֵּם עַד שֶׁיֵּשׁ לָהּ שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים טוְכֵן כׇּל שְׁאָר הַנָּשִׁים לֹא יִתְאָרְסוּ וְלֹא יִנָּשְׂאוּ עַד שֶׁיְּהוּ לָהֶן שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים אֶחָד בְּתוּלוֹת וְאֶחָד בְּעוּלוֹת אֶחָד גְּרוּשׁוֹת וְאֶחָד אַלְמָנוֹת אֶחָד נְשׂוּאוֹת וְאֶחָד אֲרוּסוֹת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הַנְּשׂוּאוֹת יִתְאָרְסוּ וְהָאֲרוּסוֹת יִנָּשְׂאוּ חוּץ מִן הָאֲרוּסוֹת שֶׁבִּיהוּדָה מִפְּנֵי שֶׁלִּבּוֹ גַּס בָּהּ. ר׳רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר כׇּל הַנָּשִׁים יִתְאָרְסוּ חוּץ מִן הָאַלְמָנָהמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
E/ע
הערותNotes
הך. כלומ׳ צרת החלוצה לא אזלה בהדי חלוצה לב״ד כשחולצת, שהרי היא היתה ראויה לחלוץ גם כן, והיא פוטרתה, ומסתב...⁠1 [חל]⁠יץ לה. הילכך כי נסיב אחות הצרה לא אתי למשרי אחות חלוצה. אבל כשאחותה נשואה לנכרי אזלה עם אחותה לב״ד לחלוץ, וכולי עלמא לא ידעי אם רחל יבמתו או לאה, ואיכא דסבר דלרחל חליץ, ואי נסיב צרת רחל אתי למימר דצרת חלוצתו שריא. וא׳ תא׳ אם כן דחיישי׳ דלמ׳ סברי דרחל חלצה, תאסר רחל לאחין, ותנן במתני׳ והאחין מותרין באחותה, ותאסר לחולץ רחל אעפ״י שמתה לאה, ותנן ואסור באחותה כל זמן שהיא קיימת. ואיכא למימר הואיל ואינה אסורה אלא מדברי סופרים לא גזור בה כולי האי. ואית דגרסי2 מאי שנא הא ומאי שנא הא, כלומ׳ לר׳ יוחנן דאמר דאיהי שליחותא דצרה עבדא ולית בה כרת, מאי שנא קרובות חלוצה שאסירי וקרובות הצרה שרו. ומשני הך דאזלה בהדיה, ולא גרסינן בהדה, כלומ׳ בזו שהולכת עמו לחלוץ גזרו בה רבנן לאסור קרובותיה, הואיל ונעשית בה מעשה שחלצה, אבל בצרה שלא נעשה בה מעשה לא גזור. חולצת. דמדאוריתא היא זקוקה, דאחות חלוצה אינה אסורה אלא מדרבנן. וכן. מפרש בגמרא דאינו כן קאמ׳. פטורה. דאחות גרושה אסורה מן התורה. שקדש אחיו. פי׳ אחד מן האחין, ואפילו הגדול. והאי דקאמ׳ עד שיעשה הגדול, ארחא דמילתא נקט, שמפני שהמצוה בגדול קדש הוא את אחותה, ומיהו הוא הדין אם הגדול קדשה, וכן תבין דעת הר״ם פרק ז׳3. את אחותה. אחר שנפלה זו לפניהם. המתן. מלכנוס, דקא פגעת באחות זקוקה. מעשה. שיכנוס או יחלוץ ותעקר זיקתה ממך. יכנוס. דאפי׳ היתה אשתו אחר מיתתה שרי באחותה. מת היבם. ולא נותר אח אלא הוא. בחליצה. אבל יבומי לא, דאחות גרושה היא. כר׳ יהודה. דיש זיקה ואלימה למיסרה עליה. אסור. הואיל ונאסרה עליו יבמתו כשקידש אחותה אינה חוזרת להתירה הראשון. דרב. דשרי. הותרה. בשעת נפילה. ונאסרה. כשקדש אחותה משום אחות אשה. והותרה. כשמתה אחותה. ובאסורא דאוריתא מצריך רב נמי שתהא מותרת בשעת נפילה, כדאיתא בריש ארבעה אחין4. אשתו. של שיני. אותה יבמה. פי׳ שעשה בה מאמר. הותרה. בשעת נפילה. ונאסרה. כשמת שיני דהויא לה אחות זקוקתו. והותרה. כשמתה אשת שיני. ר׳ אלעזר. בפרק ב״ש5 דתנן המגרש אשתו והחזירה מותרת ליבם ור׳ אלעזר אוסר שהרי עמדה עליו באסור גרושת אח. מתה. אשתו, שקדש אחות יבמתו. ועלה דמתני׳ דהכא קאמ׳ לה בבריתא. לא אתסר. ואיסור משום גרושת אחיו, הואיל וחזר ונשאה אזל ליה ההוא אסורא, ובשעת נפילה שריא. ומההיא שעתא ואילך לא חל עליה אסורא. א״ד ואפי׳ הכי הלכה כרב, דתלמודא הוא דמסיק הכי. ואית דלא גרסי ליה. ומיהו הלכתא כרב, דר׳ יוחנן הכי סבירא [ליה] בפרק ד׳ אחין6 דיבמה שהותרה ונאסרה וחזרה והותרה תחזור להיתרא הראשון. וכן פסק הרי״ף7. ואע״ג דמימרא דר׳ יוחנן היא כשנאסרה משום זיקה דרבנן, ר׳ יוחנן לא פליג בין אסורא דאוריתא או אסורא דרבנן. דאי בשעת נפילה נאסרה ואפי׳ משום זיקה אינה חוזרת להתירה. ואי בשעת נפילה הותרה, אע״פ שנאסרה בינתיים משום אחות אשה כי הכא דמתני׳, אם מתה חזרה להיתירא. לא תחלוץ. מ⁠[פרש בגמר]⁠א. ג׳ חדשים. כשאר נשים, להבחין בין זרעו של ראשון לזרעו של שיני. אחד בתולות וכו׳. מפרש בגמרא מאי איכא בין בתולות וארוסות ובין נשואות ובעולות. יתארסו. דלא אסרו אירוסין אטו נשואין. ינשאו. דלא אעברא מראשון, שהרי לא נשאה. גס. שהיו מיחדין אותן מיד כדי שיהיו רגילין זה עם זה, שלא יהיו בושין בבעילת מצוה. הילכך חיישי׳ דלמא בעל כשהיא ארוסה. ואם נתארמלה מן האירוסין ביהודה אסורה לינשא תוך ג׳ חדשים. וליארס גם כן, דאירוסין דידהו כנשואין הם, וחיישינן דלמ׳ בעיל המת ויבעול החי. כל הנשים. הנשואות. יתארסו. מיד, דלא גזרו ארוסין אטו נשואין. מיהו דוקא בגרושה, אבל אלמנה לא תתארס כל ל׳ יום שהיא אבילה.מהדורת הרב אביגדור אריאלי, ברשותם האדיבה של המהדיר והמו"ל, הרב שמואל וינגרטן והרב אברהם קפלן (כל הזכויות שמורות ואסור לשמור או להדפיס מטקסט זה למעט קטעים בודדים עבור דפי מקורות וכדומה)
הערות
1 אולי יש להשלים: ומסתברא דלא חליץ לה. וצ״ע.
2 ראה תוד״ה הך.
3 מהל׳ יבום ה״ח.
4 לעיל כז, ב.
5 להלן קט, א.
6 לעיל כז, ב.
7 יג, ב בדפי הרי״ף.
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144